הרקפת (המצויה והתרבותית) נחשבת לאחד מצמחי החורף הנפוצים ביותר. היא מתאימה לגידול בתוך הבית כזר פרחים, או למרפסת ולשתילה בגינה מוצלת. במאמר זה מפורטים תנאי הגידול האופטימאליים של הרקפת וכיצד ניתן להאריך את תקופת ההנאה ממנה, לעיתים אף משנה לשנה.
השם הבוטני של הרקפת הוא "רקפת מצויה" (Cyclamen persicum) והיא שייכת למשפחת הרקפתיים. מוצאה במזרח התיכון: בסיציליה, בקפריסין, בדרום טורקיה, בסוריה ובישראל. הרקפת היא צמח בעל פקעת גדולה, עגולה ופחוסה, נושאת עלים ופרחים.

הרקפת המצויה מתאפיינת בפטוטרות עלים ארוכות, הנושאות עלים דמויי לב שצבעם העליון ירוק כהה, מגוון בכתמים בהירים, וחלקם התחתון סגול. הפרחים לבנים או ורודים ולרובם ריח נעים ועדין. הרקפות המצויות צומחות באזורים רבים של ישראל, בין סלעים ולרוב ביערות מוצלים. לאחר הגשם הראשון העלים מלבלבים ובתחילת החורף נלווים אל העלים פרחים קטנים. בקיץ הצמח נעלם. הרקפת התרבותית מתאפיינת בזנים רבים ביותר, הידועים בזכות עלים ופרחים גדולים בשלל צבעים- החל מלבן ואדום ודרך גוונים רבים של ורוד וסגול.

הרקפת מתאימה לגידול בתוך הבית כזר פרחים, או למרפסת ולגינה מוצלת ומוסיפה צבע בין צמחים אחרים. את הרקפות חייבים להשקות במים קרים ולהשתדל לא להרטיב את הפרחים. אפשר להשקות מלמטה, אך להקפיד על כך שלא יישארו מים למשך יותר משעתיים, שכן הם עלולים לגרום לריקבון הצמח. הרקפת זקוקה לאור רב ועדיף להעמידה על אדן החלון או במרפסת; ניתן גם לשתול בגינה או ובמסלעה. בצל רב מדי הניצנים לא ייפתחו ובקרינת שמש חזקה מדי הפרחים והעלים ייצרבו. אם מוציאים את הצמחים מהעציצים, רצוי לשתול אותם בכלים גדולים יותר ולא בקרקע המקומית. בשתילה בכלים ניתן לספק מצע מנוקז ומתאים יותר לגידול הרקפת.

הרקפות מעדיפות טמפרטורות נמוכות ואוורור. בבתים מוסקים בחורף הרקפת עלולה להתייבש, ולכן רצוי להרחיקה ממקור החום. ניתן לשים את הרקפת ליד חלון פתוח במהלך שעות הלילה, כדי להוריד את הטמפרטורה בסביבתה. מציאת מקום מתאים לצמח, עם תאורה מספקת ובריחוק ממקור החימום בחורף, תאריך את חיי הרקפת ותביא להנאה מרובה כשכל הניצנים ייפתחו והפריחה תמשך שבועות רבים.
פקעות של רקפת מצויה ניתן לשמור משנה לשנה. גם ברקפת תרבותית זה אפשרי, אולם לרוב זה לא מצליח עקב חום הקיץ הישראלי. לנסות תמיד אפשר, ולשם כך יש להשקות את הצמח גם בתום הפריחה, בכל זמן שהעלווה ירוקה. כשהעלווה מצהיבה יש להפסיק להשקות ולשמור את העציץ במקום מאוורר, מוצל וקריר עד הסתיו. בסתיו, עם הגשם הראשון, יש לדאוג להרטבה טובה של המצע ולסילוק עודפי המים מהתחתית, אך לא להניח למצע להתייבש שוב. אם הפקעת בריאה, הלבלוב יופיע תוך שבועות אחדים. בשתילה של פקעת חדשה, או בהעברת פקעת מעציץ לעציץ, חשוב לזכור לחשוף את החלק העליון של הפקעת ולא לכסותו במצע.

מתוך: "אנציקלופדיה כרטא לגננות בישראל", עורך: רוני אנגל-קירשנר, הוצאת כרטא ירושלים, 2005.