כיצד לתכנן ולשתול גינת תבלינים ואילו תבלינים מומלצים במיוחד?

תכננו את גינת התבלינים שלכם, כך שתהיה דקורטיבית ושובת עיניים. הרבה צמחי תבלין נראים מרשימים ביותר בעלוותם המנוצה, המסולסלת או הצבעונית. תרצו בוודאי להקיף את גינת התבלינים באבנים טבעיות או בלבנים ולפלס בה שבילים צרים כדי להקל על הגישה לצורך עישוב, קילטור ואיסוף.

רוב צמחי המרפא והתבלינים מעדיפים צל חלקי והגנה מפני הרוח. הם גדלים יפה גם באור שמש מלא, אך אינם זקוקים לשפע של אור שמש כמו הירקות, למשל. המקום המתאים ביותר לצמחים אלה הוא סמוך לקיר מוגן, או ליד הגדר. תוכלו לגדל אותם בגינתכם, על אדן החלון של המטבח, או באדניות ומכלים במרפסת. גן התבלינים איננו רק מקור לקישוט ולהשבחת התבשיל, אלא יש בו כדי לשמש הגנה מפני חרקים מזיקים מסוימים. הנענע, למשל, בעלת הריח החריף, השתולה סמוך לחלונות ולדלתות, תרחיק את הנמלים מרצפת הבית.

צמחי התבלין אינם זקוקים לאדמה דשנה או מיוחדת. הם יתפתחו היטב באדמת הגינה הבלתי מטופלת, בתנאי שיצמחו בפינה מוארת באור השמש ויקבלו לחות במידה מספקת. הזנת צמחים עדינים אלה בדשן כימי אינה מומלצת, אולם ניתן לספק להם תמיסה של אבקה מנופה של קומפוסט מסיס במים, או דשן אורגני.

רצוי להתחיל בשתילת או זריעת התבלינים רק בסוף מרץ (לאחר שחלפה סכנת הקרה) במרווחים של כ-20 ס"מ בין תבלין לתבלין. יש להשקות פעמיים עד שלוש פעמים בשבוע. הקפידו על ניקיון השורות מעשבים שוטים וקלטרו את הקרקע מדי שבוע לצורך אוורור.

עירית ושמיר הנם צמחי התבלין הרגישים ביותר והקשים ביותר לגידול. העירית הוא צמח בסיסי בכל גינת תבלינים והיא מיוחדת בטעמה ובריחה. היא משמשת לתיבול גבינות, מטבלים וסלטים. טעמה כטעם הבצל, ללא שאריתיות הטעם. לאחר שהצמח התבסס, הוא יתפתח ויצמח תקופה ארוכה. במשך חודשי החורף האחרונים מצהיבים העלים הירוקים ונעלמים באופן זמני. באביב העירית תחדש את צמיחתה, עם עלים עבים יותר מהעונה הקודמת. לפעמים מתפתחות תפרחות כדוריות בצבע לילך על גבעולים קצרים ולאחר מכן זרעים.

השמיר הוא צמח המומלץ כתרופה נגד כאב ראש ולהרגעת מערכת העיכול. בתחום המזון משתמשים בו לתיבול מרקים, סלטים ורטבים וכן בתבשילי בשר ודגים ולהחמצת מלפפונים (בעלים ובזרעים). את השמיר ניתן לשתול בתחילת הסתיו או באביב, בכל אזורי הארץ, באדמה קלה, מנוקזת היטב ושטופת שמש. הגבעולים הארוכים נושאי הפרחים הם תוספת הכרחית להחמצת המלפפונים.

הפטרוזיליה הנה ירק התבלין הנפוץ ביותר בשימוש במטבח ומומלץ מאוד לאכילה ולשתיית המיץ מהעלים, בגלל תכולה גבוהה של ויטמין C וברזל.

הכוסברא בעל עלים דומים לעלי הפטרוזיליה, אך טעמם מיוחד ושונה. העלים משמשים לתיבול מרקים, מאכלי בשר, דגים וסלטים. הוא מתפתח היטב בכל סוגי הקרקע, אך זקוק לאור שמש מלא.

הרוזמרין הנו שיח ירוק עד, רב שנתי, הנפוץ מאוד בארץ כשיח גן דקורטיבי, או כצמח מהיר גידול בגדר חיה, או בערוגות תיחום. הוא עשוי לצמוח לגובה של מטר עד מטר וחצי וענפיו הירוקים הכהים, הנושאים פרחים בצבע תכלת, יפים לקישוט. בעלי הצמח, טריים או מיובשים, מתבלים תבשילי בשר, עופות, דגים וירקות.

ריחן או בזיל הוא צמח הגדל לגובה של עד 60 ס"מ. זהו תבלין מוכר מאוד בארץ, המשמש להשבחת מאכלים מבושלים ולתיבול רטבים לפסטה וסלטים. הוא מתפתח בכל סוג קרקע (גם ללא דישון), בשמש מלאה או בצל חלקי. ברוב חלקי הארץ הוא מת מקור בחורף. ניתן להרבותו באמצעות זרעים בתקופת האביב והקיץ.

הזעתר הוא בעל עלים ריחניים, אפרפרים-ירוקים והוא תבלין פופולארי בתבשילים מזרחיים ובסלטים. הוא מתפתח היטב בכל סוג של קרקע מנוקזת ובאור שמש מלא.

אורגנו הוא צמח משתרע בעל ניחוח בעלים. הוא גדל בשמש מלאה, או בצל חלקי. הוא מתפשט מאוד בגינה ועל כן יש צורך לתחום אותו, שלא ישתלט על צמחים אחרים.

המרווה הרפואית הוא צמח המגיע לגובה של עד 60 ס"מ ונושא פרחים סגולים. העלווה האפורה-ירוקה משמשת לתיבול תבשילי בשר, עוף, שמן, סלטים וגבינות. אולם, חשיבותה העיקרית בתכונותיה הרפואיות, בפרט כתה לשיכוך כאבי בטן ולגרגור נגד דלקת בגרון. הצמח גדל בקרקע דלה, אך מנוקזת היטב, באור שמש מלא או חלקי.

הקורנית מתאים משמש גם כצמח נוי למסלעות ומתאים לשתילה במסלעות או ליד קיר. שימושו במטבח הוא לרטבים ומרקים. ישנם מספר זנים של קורנית בעלי טעמים שונים. הנפוצים ביותר הם אלו בטעם זעתר, או לימון.

נענע הנו צמח התבלין העממי ביותר בישראל ואין קל ופשוט מלגדל אותו במרפסת או בחצר. יש לשתול את הנענע במרווחים קבועים של 40 ס"מ בין השתילים ו-40 ס"מ בין השורות, אך ניתן גם לשתול רק שתיל אחד שבמהרה ייצור שלוחות לכל הכיוונים ויכסה שטחים פנויים. השימוש הנפוץ ביותר הוא לתה חם או קר. את עלי הנענע ניתן גם להוסיף כתבלין לתבשילי בשר  ודגים, לסלטים, רטבים וחומץ. הצמח משמש גם בתכשירי רפואה לריפוי הצטננות ושיעול.

עשב לימון הוא צמח הרגיש לקור ובחורף העלים נעשים חומים ומתייבשים. בעונת הצמיחה, כאשר חסר להם מים, העלים מתגלגלים. הוא מתאים לתיבול דגים, מרקים ושמן וכתוספת לתה.

הלואיזה הוא שיח בעל עלים בצבע ירוק בהיר ובעלי ריח לימון. הוא צומח לאט ורגיש לטמפרטורות נמוכות, לרוחות ולקרינה חזקה. הוא מתאים לגידול בשולי ערוגת התבלינים בצל של שיחים או גדרות, או במסלעה.

גרניום לימוני או גרניום חריף הוא שיח רב שנתי, המגיע לגובה של עד 1 מטר ושייך למשפחת הגרניום. הוא עמיד לתנאי גידול קשים ומתפשט מאוד בגינה. הפריחה הסגולה אינה מרשימה, אך לעלים יש ריח נעים וניתן להוסיפם לתה.

 

מתוך: "אנציקלופדיה כרטא לגננות בישראל", עורך: רוני אנגל-קירשנר, הוצאת כרטא ירושלים, 2005.